.

עלון בוגרים טבת תש"ף

הרשמו לעלון שלנו

בואו ועזרו לנו להגיע לעוד בוגרים. רישמו אותם לעלון!

דבר ההנהלה
רינת מזוז -רכזת חג''ס ופרויקט של''פ

לפני כמה שנים נתקלתי במאמר היפהפה הזה של הרב ליאור אנגלמן:

"חורף עכשיו והכל כמו מתכנס בתוך עצמו. החיים עוברים ל"נהיגת חורף", מאיטים, נרגעים. הבריות ממעטות לצאת מביתן, ושעות האור מתקצרות. הגשם והקור עוטים על כולנו שכבות עבות של מלבושים, שכבות המגנות מן הרטיבות ומַצניעות מן העין, מעבירות את מרכז הכובד מן החוץ פנימה, מן ההופעה אל ההתבוננות." 

בתנועה, אנו עסוקים הרבה בעשייה מסביב לשעון. כל הזמן קורים דברים חדשים, הנה סיימנו את החגים וקפצנו ישר אל חודש הארגון. החודש טרם נגמר וכבר צללנו אל עבר פעילויות החנוכה עם ימי עיון, מסעות, מיונים וסמינרים.

וכבר מעבר לפינה שבתות ההנהגה כבר מציצות, והנה ט"ו בשבט ושמחת אדר, ומסעות הפסח, וחגי אייר.

ועוד לא הספקנו למצמץ וכבר מקיץ עלינו הקיץ וחוזר חלילה.

ובתוך כל הרעש הזה, מתכנס לו החורף, כאילו לא מודע ללו"ז הצפוף שלנו.

פתאום יורד גשם והחושך מגיע מוקדם. ומזמין אותנו ללמוד משהו אחר, מזמין אותנו פנימה.

לפעמים נדמה, שאלו רק אילוצים של מזג האויר. אבל השקט הזה, הוא ברכה. בתנועה, אנו קוראים לתקופה הזו בשנה- 'שגרה'.

ולא סתם, אנו מזמינים את עצמנו לתהליכים קצת אחרים ממה שנהוג לחשוב על 'תנועת הנוער'. תהליכים שהיינו רוצים שיהיו שגורים עלינו.

אנו מזמינים את עצמנו ואת החניכים שלנו להאט, להתבונן, לשהות, לחוות, מזג האוויר מעביר את מוקד ההתרחשות מרשות הרבים אל רשות היחיד. מן החוץ אל הפנים.

השקט מזמין אותנו למסע של תהליכים עמוקים. בונים. קבועים. שגורים.

"עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו"

(בראשית ח', כ"ב).

החורף הוא זמן של התכנסות ובניה עמוקה ופנימית יותר, שמכינה את הטבע לפני בוא האביב.

החורף מאפשר לנו להאיר את המציאות באור פנימי יותר מאורה המוחשי של השמש.

מי שטרח בשגרה, יקטוף את פירות האביב והקיץ.

יש ימים של שיא, של ריצה לטווח קצר.

ויש ימים של תהליכי עומק, של ריצה למרחקים ארוכים.

יש ימים של חורף. ויש ימים של קיץ.

את החורף צריך ללמוד. מהחורף אפשר לגדול.

"חוק הוא שחקק ריבונו של עולם בבריאה שברא, ולפיו העולם זקוק לחורף ולא רק במובן המעשי של ירידת הגשמים המרווים את האדמה. העולם זקוק לחורף המלווה בלילות הארוכים, העולם מבקש להתבונן פנימה בטרם ייחשף לעין השמש. האדם, הקרוי על שם האדמה, משווע ממש כמותה להרוות עצמו בטל חיים, לינוק תורה ולהעמיק בתוככי נפשו, על מנת למצוא את האות המיוחדת לו, האות שאותה עליו לחקוק ביריעת הקלף של העולם."

שנזכה לחורף גדל ומצמיח.

חזק ונתחזק!

מיונים תשפ''א

עשרות בנות הגיעו בימי חנוכה הסוערים לסבב המיונים הראשון לתפקיד מרכזת בתנועה.

כתנועה, אנחנו מאמינים כי שלב המיונים משקף את שנות השירות בתנועה- הן מצד התכונות והכישרונות אותן הן מציגות במיונים, והן מצד ההזדמנות להכיר את צוות התנועה ואת שיטות העבודה.

כבר שבועות רבים שעסקו צוות המיונים בפיתוח ושכלול שיטת העבודה, וניכר היה בימים אלו כי העבודה משתלמת.

אנחנו מאחלים הצלחה רבה למועמדות, וקוראים לבנות שמחפשות אתגר בשנות השירות, מי שמחפשת להיות מרכז הכובד בתהליך חינוכי משמעותי- להירשם למיונים שיחולו בעוד כחודש ולתת לעצמה הזדמנות לשנתיים משמעותיות בתנועה.

 

 להרשמה למיונים (סבב ב')

 מסע חג''ס

במהלך חנוכה התקיים מסע חג''ס לגרעיני שילת-עברי-מבשר .

המסע התקיים באזור מצפה רמון והיה מורכב ממסלולים ועבודה חקלאית בחוות כרמי נגב.

במסע החגסנקים נפגשו עם המדבר , השקט , הבדידות, הצמצום ומכך הם פגשו את עצמם , את הקבוצה , את האפשרות להתמודד ולהכיר את עצמי במישורים אחרים .

המסע התמקד בלהכיר את הלא מוכר מהצמחיה המדברית ועד אורח החיים החקלאי ששונה ממה שאנחנו מכירים .

 

ליומן המסע

 

שבת מנחים ומדריכי אורות

בשבת פרשת מקץ השתתפו עשרות אנשי צוות, הנהגת התנועה, מרכזות, בוגרים ומדריכי קבוצת "אורות".

מנחי התנועה דנו באחריות ובדרכי הפעולה של הציבור התורני והקשר שלו עם כלל החברה. הדיון כלל העמקה ונקודת מבט רחבה הכוללת פרספקטיבה היסטורית, סוציולוגית וכמובן גם תורנית : מה מקומן של אליטות ומה תפקידה של התנועה? כיצד ניתן להשפיע ולשנות בחברה הישראלית?

מדריכי אורות סימנו בשבת מטרות ויעדים להמשך ובעיקר קיבלו ליווי על מנת להעביר את הלפיד לשכבת ההנהגה העתידית של התנועה, בהבנת האחריות שעל כתפיהם, וכיצד החג"ס כולו יושפע מכך.


רב התנועה, הרב אורי שרקי, שהשתתף בשבת הוביל את תהליך הבירור, בלימוד ובחשיבה.

פוגשים בוגרים

ראיון אישי: מאיר גרוס

ספר קצת על עצמך

את אוויר העולם נשמתי לראשונה בצ'כוסלובקיה, להורים ניצולי מחנות ריכוז. לאחר שנה הביאוני הוריי עד הלום. וישירות למעברה בבאר יעקב. משם לחוף הים בבת ים. ובכיתה ב', הגענו ירושלימה. לבית הספר "חורב", מה שחיבר גם ביני לבין "עזרא", בכיתה ה'. בסניף היחיד אז בירושלים, ברחביה. בחמישית פסעתי ל"נתיב מאיר", ולקראת סוף השנה ביקשני המרכז, מאיר פרקש, להדריך קבוצה.

הייתי חבר בגרעין "נחשו"ל", ולאחר שנת ישיבה ב"מרכז הרב" (במהלכה התנהלה מלחמת ששת הימים- אליה התנדבנו כאלונקאים ברחבי ירושלים. ואף זכינו באות המלחמה) התגייסנו לנח"ל. ובהמשך, אימון מתקדם בנח"ל המוצנח. וקומונה- בעקבות אחי ז"ל- בסניף ירושלים. (שנהרג, זמן מה לאחר מכן, בתאונה חקלאית בשדות שעלבים, שם שרת בגרעין "שלהבת")

לאחר מלחמת יום כיפור (מילואים של 196 יום) עבדתי במה"ד בהנהלה הארצית, ובתפקידים נוספים, עד לכהונה של מזכ"ל התנועה. אותה ביקשתי לסיים כי "אני כבר זקן מדי"- הייתי כבן 30- ומאז במשך למעלה מ20 שנה הייתי חבר במוסדות התנועה, עד לפרישתי מנשיאות המועצה.

בין כה וכה, שירתתי הרבה במילואים (כולל מלחמת ההתשה ומלחמת של"ג) בקו הראשון. עד ששוחררתי. השלמתי תואר שני ותעודת הוראה, עבדתי בתפקידים רבים בענייני חינוך. כתבתי בעיתונים ושידרתי בערוץ 7, עברנו לגור בבית אל לפני כ40 שנה. שם גידלנו 7 ילדים. וב"ה זכינו- רעייתי רבקה ואני- לנכדים לא מעטים. כיום, בגמלאות, עיסוקיי הם בהדרכה. כמורה דרך וכבעל תו תקן בכל הארץ, מדריך במסעות נוער "בין שואה לתקומה" בארץ, וכמדריך נוער בפולין. ומדריך במנהרות הכותל ואגן העיר העתיקה. וכן בהתנדבויות שונות.


איך בא לידי ביטוי החינוך העזראי בחיים שלך היום

ראשית, בליווי צאצאי ומעורבות בחייהם. כמובן, בלימוד תורה בשיעורים ובמסגרות שונות. במעורבות יישובית וקהילתית, ואף בחיי האומה. באמצעות השתתפות בהפגנות, בעצומות, בתמיכות שונות, בכתיבת מאמרים. ובהתנדבויות.

למעשה, בכל שאני עושה, אני חש את הרוח העזראית מפעמת ומכוונת. זה כבר טבע שני.

 

חוויה / סיטואציה / זיכרון חזק מהתנועה

שליפות מהתאים האפורים:

א. בהיותי מרכז, בתש"ל, נהרג חבר גרעין שלנו, בקרב בחלחול. זה היה ביום חמישי בלילה. בשבת, לפני מנחה, שיתפתי את כל הסניף בסיפורו. ולפתע פרצה חניכה צעירה בבכי. התברר כי היא בת דודתו. יצאתי עמה לחצר ובכינו יחדיו.

ב. בנינו מחנה קיץ ביער- ליד ביריה- במקום בו לא היה מחנה. חווייה משותפת ועוצמתית של יצירה יחד עם הצוות.

ג. הנחת אבן פינה לסניפים בגבעת מרדכי, ברמות, (גם ניסחתי את מגילת היסוד). חנוכת בניין בסניף לוד, ועוד כהנה. ממש תענוג לראות סניפים חדשים ובבניין הולם.

ד. ובצד הדבש גם עוקץ. בוקר אחד, בשעה 5:00 העיר אותי בן דודי התל אביבי, תיכוניסט שגר בית ליד הסניף ברח' מאפו. וזעק: טרקטור הורס את הסניף. העיריה לא יכלה לפנות אותנו על פי החוק, אז ראש העיר עשה מעשה גזל ושוד ושלח כלי הרס. הערתי את חנניה באואר- עזראי חמד- שדאג לצו מניעה מידי. ואז בא מהנדס העיר וקבע ש... עכשיו זה מבנה מסוכן ויש להרוס אותו מיידית.

דמות שזכורה לך

המזכ"ל שקדם לי. שמואל עמנואל ז"ל, מקיבוץ שעלבים. שריד שואה שהיה בעל ערכים, חשיבה מקורית, בעל רעיונות. איש מעמיק. ועם חוש הומור וראייה חדה.

אגב, זכיתי להיות המזכ"ל הראשון שלא היה קיבוצניק, ולא "יקה", למיטב ידיעתי.

 

איפה היית רוצה לראות את התנועה בעוד מאה שנה

אצטרך להביט ממקום גבוה... אשמח אם היא תשמור על מקומה במפה היהודית והישראלית, על ערכיה, ובעיקר על עשייתה בפועל. על כך אברך: דיינו. וכל הנוסף ומוגבר הוא כבר בונוס. וכל מה שיהיה, יהיה ודאי על פי חניכיה ומדריכיה אז. שהרי מדובר בתנועה, ובנוער שהוא תוסס ו"מתחיל מבראשית". אלו חייו, זה זמנו. וזה שלו.

וכמובן, סניפים תוססים בגוש קטיף, בצור וצידון, בדרום סיני, בשכם ובביר זית, בגלעד ובבשן.

בכל מרחבי ארץ ישראל, מלאי אחינו.

 

מה אתה מאחל לחניכי התנועה החדשים ?

תהיו אתם. אמר הרב זושא: ''כשאבוא השמימה לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו. ישאלו אותי למה לא הייתי זושא.'' תמצו את ייחודכם ואת כישרונותיכם שחננכם ה'. לכל אדם יכולת משלו שבגללה הוא נמצא בעולם. מצאו את שלכם (גם החיפוש חשוב ומועיל) ופעלו להגשימה. בלי לפגוע באחרים. אינכם צריכים לחפור בור לזולת כדי להיות "למעלה". עליכם לבנות הר. והקפידו למצוא טוב בכל דבר. כאמרה הידועה: מחלון אחד הביטו שניים. אחד ראה בוץ והאחד שמים.


איך אתה תופס את המושג תורה עם דרך ארץ ישראלית

עם דרך ארץ ישראל. שילוב מושלם של תורת ישראל, בארץ ישראל, על ידי עם ישראל. משמע, התורה היא הבסיס והשרש ועמוד התווך. בצידה, עשייה ומחויבות חברתית מגוונת. עזראי פירושו שבכל עת, בכל מקום, בכל תחום, עזראי יתרום. יתאמץ בצבא, בעבודתו ואחריה לעצב את העקרונות בחיי המעשה. כל עזראי הוא בעל שליחות בכל אשר הוא עושה.

בעל דרך ארץ... בעל דרך בכלל, משלב תורה, עמל, עבודת ה', ועשייה ישראלית בארץ ישראל. – בקיצור, יהודי!

 

בוגרים כותבים

"מהן המילים אם לא שתיקה"

אלאור ויזן -רכז מחנה סיירים, בוגר פסגת זאב גרעין אחיה.

אי אפשר לחשוב ללא מילים. מהרגע שבו תינוק לומד לדבר, כל מחשבה נעשית בעזרת מילים. אין לנו יכולת לחשוב ללא התבניות של המילים. עצם המחשבה על כך, גם היא נעשית בצורה של מילים. וזה ברור, שהרי מילים הן התבניות שלנו למסגר עולם פנימי, והן התיבות שבהן אנחנו מסדרים את כל שסביבנו. בזה מותר האדם מן הבהמה, ביכולת ליצור סדר וחוקיות גם בעולמות הרוח העמוקים ביותר, כשהוא בונה מדרגות של מילים בדרך אל המגדלים שבאוויר. בזה גם דבק האדם במידותיו של הקב"ה, שברא את העולם בעשרה מאמרות, ובכך הוציא את העולם מתוהו ובוהו, ויצר סדר וחוקיות בחושך שעל פני התהום. אין ספק שיש יתרון עצום ורווח גדול לעושר רוחני שמלווה באוצר מילים עשיר, כי הוא מקנה לאדם נתיבים נוספים לפסוע בהם, ודרכי חשיבה חדשות.

אולם יש להיזהר מפני הנטייה להשתעבד למילים. המילים הן לא ההתחלה, אלא הסוף של התהליך. הן המסגרת שקבענו אחרי שהבנו שיש מה למסגר. יש נטייה לשכוח את השורש הראשוני, את העולם הפנימי שממנו יצאנו אל תבניות המילים. נסביר יותר- אי אפשר לספר למישהו רק במילים מה זאת אהבה עד שהוא לא יחווה אותה בעצמו. וכך גם לגבי אמונה. ובעצם כל דבר שקשור לחוויה פנימית של האדם. המילים הן קצה התהליך של עולם פנימי, שרק בא לידי ביטוי בתבנית כזאת או אחרת. לא סתם לאסקימוסים יש עשרות מילים לתאר קרח- כי הם חווים אותו כחוויית חיים בלעדית ועמוקה, וממילא כל הבדל דק מקבל אצלם משמעות חדשה, שרק באה לידי ביטוי במילה אחרת.

אבל הרי גם אם נשתמש במילה פשוטה כמו "כיסא", שנינו נדמיין דברים שונים, מה שבוודאי נכון גם לגבי עולם פנימי! אז אולי בעצם אין בכלל משמעות למילים?! ברור שיש. עצם זה שאתם קוראים את הטור הזה, ומבינים מה כתוב בו, ואולי אפילו מזדהים, מראה שיש משמעות לגשר שמילים יוצרות. אבל צריך לזכור שהן רק גשר, וכדי לגשר צריך שיהיה קודם כל שני מקומות לגשר בניהם, כלומר שני עולמות פנימיים שעוזרים אחד לשני לבוא לידי ביטוי.

לכן המילים הן כה חשובות, אבל צריך גם לקחת אותן בפרופורציה הנכונה, שהרי לא כל תבנית יכולה להעביר במדויק לגמרי את העולם הפנימי, ואפילו אם כן לא בטוח שהצד השני יקלוט אותה כמו שצריך. לכן, בפתחם של ימי השובבי"ם, אני ממליץ על שתיקה. לא שתיקה של אדישות, אלא שתיקה של התבוננות עמוקה, שתיקה של "וידום אהרן", שתיקה של "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". שתיקה שתעזור לנו להבין את העולם הפנימי בצורה יותר מדוייקת, בלי לתת למילים להפריע לנו.

מה דעתכם, אולי נשב לשתוק משהו יחד?!

הרשמו לעלון שלנו

בואו ועזרו לנו להגיע לעוד בוגרים 

חפשו אותנו בדף הפייסבוק של התנועה

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.